אררט 4

העיר היא רחם בוגדני: עתים גדולה ומאפשרת, עתים אדישה ודוחקת. סיפוריה, חלונות הזרים המוארים בה, המולת האינטרסים המתנשפים ברחובותיה ושביעות רצונה המרגיזה, כולם מהווים התפאורה והטעם לקונפליקט שביסוד הנפש. היטיב לתאר זאת גאורג זימל, בחיבורו העיר הגדולה וחיי הנפש: "השפעתם של ההסתייגות ושל שוויון הנפש ההדדיים, שהם תנאי החיים הרוחניים של המעגל הגדול, אינה ניכרת בשום מקום מבחינת עצמאות הפרט, כפי שהיא ניכרת היטב בהמולה הצפופה של העיר הגדולה; כל זאת כיוון שדווקא הקרבה הגופנית והצפיפות מבליטות ביתר שאת את המרחק הרוחני. הצד הנגדי של אותו חופש הוא ללא ספק האפשרות שהאדם עלול, בנסיבות מסוימות, להרגיש בודד ונטוש דווקא בהמולת העיר הגדולה. כאן, כמו בכל מקום אחר, החופש של האדם אינו מתבטא בהכרח בנינוחות חיי הרגש שלו." גליון הנושא העיר, האדם והמרחב העירוני, גם הוא אינו מתבטא בחיי רגש נינוחים.

תודה למשתתפי הגליון, ולכם הקוראים.

מימס וילמה, אוקטובר 2022

תוכן הגליון
שירה

החיים בכפר

הַקִּירוֹת בֵּין הַדִּירוֹת צְרִיכִים לִלְחֹץ אֶת הָאֲנָשִׁים כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁפוֹפָרוֹת שֶׁל מִלִּים