אֲנִי מְפַחֵד לְהִתְאַבֵּד
מַהֵר
אָז אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה לְאַט לְאַט
לוֹקֵחַ אֶת הַזְּמַן
לוֹקֵחַ אֶת הֶעָשָׁן לָרֵאוֹת
אֶת הַסֻּכָּר וְהַבָּשָׂר לַבֶּטֶן
אֶת הַוּוֹדְקָה לְמַחֲזוֹר הַדָּם
קַטַמִין וְקוֹקָאִין וְקָפֵאִין
תְּרוּפוֹת מִרְשָׁם
לְאַט לְאַט
לֹא צָרִיךְ לְמַהֵר הַחִפָּזוֹן
מִן הַשָּׂטָן
אֲנִי מִתְפַּגֵּר לְאַט יוֹם בְּיוֹמוֹ
וְאֶת זֶה שֶׁאֲנִי מְפַחֵד לְהִתְאַבֵּד
כְּאִלּוּ זֶה לֹא בְּסֵדֶר
אֶת זֶה אֶסְחֹב עַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן
אֶת זֶה אֲנִי אֶקַּח אִתִּי לַקֶּבֶר
לאט לאט
Depositphotos /
Tverdohlib.com
מאת
נועם נוי
רשומה קודמת
יש דבר והוא בלתי נגמר
לרשומה הבאה
פרגמנטים על אהבה
∞

נועם נוי
בן 37. סופר, משורר ואיש קריאייטיב. ספר ביכוריו "פפוקה" (2025) המשלב סיפורים קצרים ושירה יצא בהוצאת טנג'יר.
לקריאה נוספת
0 תגובות
Inline Feedbacks
לצפייה בכל התגובות