אררט 2
רב הפיתוי להתייחס למתרחש עתה בעולם. הדרמה הקיומית דופקת באדנות על הדלת, מניחה את רגליה על שולחן הקפה ונכנסת אתנו למיטה, מבטיחה להביט בנו בשנתנו. הלשון כושלת: רבים כל כך סובלים, סבל קונקרטי ומצמרר, סבל גדול מיכולתן של המלים להכיל. עלינו להמשיך ולהגות גם עבורם, בידיעה כי אנו בשר מבשרו ואיבר מאיבריו של העולם. יתכן שכשלון ירדוף כשלון, אך אנו נמשיך להציע מיטות גדולות יותר, כדי שהסבל יתפוס בהן פחות מקום.
תודה למשתתפי הגליון, ולכם הקוראים.
מימס וילמה, אפריל 2022
תוכן הגליון
קראת לי?
חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר עָנִינוּ זֶה לְזֶה אֶת כָּל מָה שֶׁמִּמֵּילָא לֹא הֵבַנְתִּי, שֶׁנִּפְרַדְנוּ לְשָׁלוֹם.
שיר אהבה
לִרְאוֹת אֶת הַנַּעַר שֶׁהֶאֱמִין שֶׁאַף אִשָּׁה לְעוֹלָם לֹא תֹּאהַב אוֹתוֹ
לגופו של אדם
הגוף הוא התמונה הטובה ביותר, והיחידה האפשרית, של האחר
לדרכים שאין להן סופים
כְּדֵי לְבַקֵּשׁ שֶׁהוֹרֵינוּ יִמְצְאוּ לָהֶם סוֹף-סוֹף הוֹרִים
"אני מאמין" או "אנחנו מאמינים"? על האמונה של היהודי הדתי בארץ היום
על האדם הדורש-אמת מוטלת המשימה הקשה-מנשוא
העולם התחתון
כֻּלָּם גָּרִים בְּתוֹכִי. הַשּׁוֹדֵד, הָאַנָּס וְהָרוֹצֵחַ, הַסַּרְסוּר וְהַזּוֹנָה, הַסַּחְטָן וְהַנִּקְלֶה בַּגַּנָּבִים.
שינוי מזערי
דרך השינוי פתוחה תמיד ובפני כל אדם באשר הוא. את האמת יש לומר תמיד.
חלף הערב
עֶרֶב שֶׁבּוֹ מִלְחָמוֹת נִרְאוּ קְטַנּוֹת
שפע
הֵם בּוֹצְעִים אֶת הַלֶּחֶם וְאוֹמְרִים: זֶה הַבָּשָׂר
אסון, טרגדיה וקומדיה: פילוסופיה במסווה
זלמן מתעורר שעתיים לאחר הלוויה, בארון הקבור בעומק האדמה