כֻּלָּם גָּרִים בְּתוֹכִי. הַשּׁוֹדֵד, הָאַנָּס
וְהָרוֹצֵחַ, הַסַּרְסוּר וְהַזּוֹנָה, הַסַּחְטָן
וְהַנִּקְלֶה בַּגַּנָּבִים. כְּפָר שָׁלֵם, מָלֵא
בְּרִיּוֹת שֶׁל חשֶׁךְ. לַגְּרוּעוֹת בָּהֶן,
לָאֲפֵלוֹת בָּהֶן, אֲפִלּוּ אֵין מִתְאָר,
אֵין שֵׁם. הֵן מֻרְגָּשׁוֹת רַק כְּבִצָּה
שְׁחוֹרָה, מְבַעַבַּעַת, שֶׁל שֵׁדִים
וּמִפְלָצוֹת אֵלַסְטִיּוֹת, אֲשֶׁר
מוֹשְׁכִים אֶת גַּפֵיהֶם מִתּוֹךְ
הָרִיר, מַכִּים, חוֹטְפִים,
וְאָז שָׁבִים אֶל תּוֹךְ אֲגַם הַצֵּל.
אֲבָל בִּמְחִיצָתָם דָּרִים גַּם אֱלִיעֶזֶר,
תָּמִיד טָרוּד בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם, וְחֵפֶץ,
שֶׁכֻּלּוֹ נָתוּן לִכְּמִיהוֹתַיו, וְיַעֲקֹב
הַגַּבַּאי, וּבָרוּךְ הַדַּיָּן, מַלְכָּה
הַמּוֹזֶגֶת וּמַזָּל הַשּׁוֹאֶבֶת
נֶחָמָה, עֲיָרָה שְׁלֵמָה שֶׁל יְהוּדִים.
וְאַחֲרֵיהֶם מִסְתּוֹפְפִים הַנְּבִיאִים,
הַמְּשִׁיחִים, הַנְּתִינִים, הַמְּלָכִים,
גּוֹבֵי הַמַּס, הָרוֹדָנִים, אֶל אֱלֹהִים,
אֲנִי תּוֹהֶה כַּמָּה שְׁנוֹת חַיִּים
תִּהְיֶינָה לִי, כְּדֵי לִתֵּן לָהֶם
מַבָּע, פִּתְחוֹן פֶּה וָלֵב, כְּדֵי
שֶׁיֶּחְדְּלוּ לַצֹּר עַל דַּלְתוֹתַי
וְעַל פִּתְחֵי הֲכַּרָתִי, יָבִינוּ
שֶׁאֵין לְאַל יָדוֹ שֶׁל אָדָם יָחִיד,
קַשּׁוּב, מָסוּר וּמֵחוּיַב כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה,
לִכְתֹּב עַל כֻּלָּם, לְדַבְרֵרָם.
דַּי. אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁקֹט. לָנוּחַ.
לִשְׁמֹעַ בִּי קוֹל אֶחָד נָהִיר
שֶׁיַּכְרִיז עָלַי כְּעַל אֲנִי, וַיְנִיחֵנִי
לִקְרֹא בְּרֹגַע, לְבָשֵׁל, לִכְתֹּב
מִבְּלִי לְחוּשׁ מְחֻיָּבוּת לִתֵּן עַצְמִי
לְזוּלָתִי מִמַּעֲבֶה הַזְּמַן וְהַמֶּרְחָב.
