אררט 1

אררט נולד מכוחה של תנופה. זמן רב חשתי תסכול ממיעוטם של טקסטים עבריים חדשים שמתכתבים עם תמות אקזיסטנציאליסטיות. לקהל הקוראים והכותבים עניין הולך ופוחת בשאלות אודות מצב האדם, משמעות החיים וההתמודדות עם היעדרה, כשאת מקומן תופסים אקטיביזם פוליטי, פסיכולוגיה קוגניטיבית-התפתחותית ומודלים כלכליים. מטבע הדברים, התחומים הללו נוטים להתמקד בכאן ועכשיו, מספקים מענה פרטיקולרי למצב חירום נפשי או חברתי, ונרתעים מעיסוק רפלקטיבי ששואף לדובב את הנצחי.

החיפוש המפרך אחר משמעות לא פופולארי כמו ההכרזה הנרגשת על מציאתה. כפועל יוצא, עובדי האלילים בני זמננו מציעים לנו שלל צלמיות מהן נוכל לבחור תשובה קלה, פן נתגלה כמי שעומדים נבוכים מול המראה. בלא מרחבים מוכרזים לחקירה באמיתות מורכבות, פוחתת היכולת לזהות ולתמלל את העונג, האומללות, האכזבה, המלאות והתשוקה. במהרה, בגדינו היפים הופכים מלבושים בוערים שעלינו להסיר.

בתוך חודש אחד בלבד הוקם כתב העת, כאשר שורה של יוצרים ותומכים מופלאים נושפים לתוכו חיים. אררט הוא מקום להתנסות באותה ההתפשטות, מרחב ליצירה עברית שנאמנותה נתונה לאוניברסלי. היצירות בגליון הבכורה מבקשות להישיר מבט אל המראה מבלי להירתע מן המשתקף בה, יהא הוא ערום, חרוך או בלתי מספק.

תודה למשתתפי הגליון ולכם הקוראים, על הזמן ותשומת הלב.

מימס וילמה, ינואר 2022

תוכן הגליון
שירה

שפת אם

מָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים עִם הַלָּשׁוֹן שֶׁלָּנוּ לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת עִם הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ

שירה

לבד

וְהָאוֹר שֶׁאֵינוֹ כָּבֶה כָּל הַלַּיְלָה וְהַיְדִיעוֹת שֶׁזָּרְמוּ מִתַּחַת לַדֶּלֶת אַחַת יוֹתֵר נוֹרָאָה מֵהַשְּׁנִיָּה

פרוזה

הקונדור

שמשות, ירחים וכוכבים רחוקים התחלפו במשמרֹתם במהירות מסחררת מעל ראשיהם הקרחים של הזקן והקונדור

שירה

אינדוקציה

מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים מְטוֹפְפִים בְּרַגְלֵיהֶם עַל הַכַּדּוּר, רְבָבוֹת מִשְׁוָאוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל הַחֹק הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל נְיוּטוֹן

שירה

ראי

לְצַיֵּר אֶת עוֹרִי, שְׂפָתַיִם, עֵינַיִם לְהָזִיז אֶת הַצִּיּוּר מִמָּקוֹם אֶל מָקוֹם

שירה

תחת השמש

הַמִּישׁוֹר הַזֶּה נִצְחִי כְּמוֹ הָרָצוֹן שֶׁמִּשְׁקַל גּוּפֵנוּ לָא מַצְלִיחַ לַחֲנֹק

שירה

זנב

אִי-אֶפְשָׁר לְהִתְנַהֵל לְיָדָם כָּךְ סְתָם, תָּמִיד צָרִיךְ לְנַחֵשׁ שְּׁקָרִים, כְּדֵי לֹא לַחְשֹׂף אוֹתָם בְּטָעוּת