
אררט 10
הגליון העשירי של אררט הוא ציון דרך, כאשר בעוד חודשים אחדים יציין כתב העת שלוש שנים להיווסדו. אררט ממשיך לדבוק במשימתו לדון בתחומי הדעת של הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית. זוהי זירה שבה שיח תיאולוגי וביקורת חברתית מתקיימים בטבעיות לצד מיניות, הרס ואבסורד. זהו לא כתב עת אידיאולוגי שרתום לערך או לתכלית, אלא מרחב נושאי-תֵּמָתִי שיש בו אפשרות ממשית לריבוי קולות. בזמן הזה צבר מאות מנויים והוא מושך אליו כותבים צעירים ומנוסים כאחד, שנופחים בו חיים וחירות.
הגליון הזה מעט שונה מקודמיו הודות לצבע הפוליטי-חברתי שקיבל, שברגעים עוסק בענייני השעה ממש מזוויות שלא זוכות לדי תהודה. אני מקווה שתמצאו בו אמת צוננת שמתיזה על להבות הנחרצוּת.
תודה למשתתפי הגליון, ולכם הקוראים. נייחל יחד לשיבת חטופינו במהרה ובשלום.
מימס וילמה, ספטמבר 2025
הפוליטיקה של אי-ההכרה: שיקולים, נורמות והיררכיות
ברקע מרחפת תמיד שאלת האשמה הקולקטיבית: מי מוכן לשאת באחריות לפשע כזה?
בעיית הדתות: הבחנה בין כניעה לכניעה לְ-
אלוהים איננו אובייקט שמאפשר לנו לכפוף את עצמנו תחת ההיררכיה והסמכות שלו
שהירה המפורסמת: פרק ראשון מתוך ממואר בכתובים
קן של צוצלת עף פנימה ומתפורר בחדר המדרגות. אין לצוצלת בית.
היסטוריה מאוירת של המונותאיזם
מוטי קיבל 98. "למה לא 100?", שואל מוטי. "100 זה רק לאלוהים", עונה המורה.
פרגמנטים על אהבה
האהבה רוטטת על גבול האבדן: האדם החי, היצור היחיד, יכול בכל רגע להיטרף
לאט לאט
אֲנִי מְפַחֵד לְהִתְאַבֵּד מַהֵר אָז אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה לְאַט לְאַט
יש דבר והוא בלתי נגמר
מָה כְּבָר עָשִׂיתָ שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ נֶהֱדָר שֶׁאַחַר כָּךְ כְּבָר לֹא רָצִיתָ שׁוּם דָּבָר
על פוליטיקה, מיתולוגיה, תיאולוגיה ואתיקה
פרופסורים ללימודי התיאולוגיה היהודית, הנוצרית והמוסלמית עלולים להיעלב אם נכנה אותם פרופסורים למיתולוגיה
הביאו את המשוררים
הָבִיאוּ אֵלַי אֶת כֹּל מִי שֶׁתָּפוּר גַּס, אֶת מִי שֶׁרַגְלוֹ נִגְרֶרֶת