אררט 8
מאורעות רבים מדי שינו את פני המציאות לבלי שוב. בשנה הזו, נשאב העולם בבת אחת לנקודה אחת מזוויעה שלא אפשרה לדבר לחמוק מפניה. במהלך החודשים האחרונים הגיעו למערכת בקשות רבות לפרסום יצירות הקשורות לאירועי השבעה באוקטובר. חרף הפיתוי להעניק להן בית, להטליא את הפצעים הקולקטיבים דרך אמנות, קו העריכה של אררט מחייב משנה זהירות שלא להחליף את הנצחי בזמני. וכמה גדולה משאלתנו שאכן מדובר ברגע זמני. למרות כל האמור, המציאות זלגה לתוך הגליון החדש של אררט, בקולות מרומזים וגם בשיחה קונקרטית. אולי זו החרב המתנדנדת תמיד מעל היצירה בעברית: הרצון לפרוץ את חומות התודעה נתקל בחומות גבוהות יותר שהקימו לעצמם בני אדם.
תודה למשתתפי הגליון, ולכם הקוראים. נייחל יחד לשיבת חטופנו במהרה ובשלום.
מימס וילמה, אוקטובר 2024
תוכן הגליון
חצינו את הטיבר
וּבְכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמַעְתְּ נִצְחוֹנוֹת, אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִלְחָמוֹת
כרוניקה של סתיו
בְּהֶקְשֵׁר יָשִׁיר לְכַמָּה שֶׁאָהַבְנוּ – כָּכָה נָשְׁרוּ עָלִים וְשֵׂעָר, הַחֹם הַגָּדוֹל עָזַב
חתולי, חתולי מדי
״אכן, רוב החתולים יכולים לראות אותנו״, אמר השד
הארדקור
הִיא הִרְשְׁתָה לִי לִישֹׁן בַּסָּלוֹן לְיָדָהּ. בַּטֵּלֵוִיזְיָה אִישׁ עָרוּם וְשָׂעִיר עִם שָׂפָם.
התבונן בגופך
הרצון לשכב עמם נמזג ברצון להיות הם, להיות גברי כמותם, לחוות את פשטות קיומם
הברברים
כְּשֶׁיָּבוֹאוּ נָגִיד: יָדֵינוּ נְקִיּוֹת מֵהַדָּם
אילוף האדמה
אִם זאֹת לֹא אֲדָמָה מְנִיבָה זֶה בֵּטוֹן
המפלצת מקרית יובל
כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ מְיֻחֶדֶת וְלֹא כָּל כָּךְ מַפְחִידָה
איזו חרב תמיד מתנדנדת
ראיתי אישה עם ילדות, נשכבת על אי תנועה באמצע צומת, "אני לא יכולה יותר"