אֵיזוֹ מַתָּנָה.
וּבִכְלָל זוֹ תְּקוּפָה
שֶׁבָּהּ יֵשׁ לְהַגִּיד כֵּן לַחַיִּים
לְכָל הִזְדַּמְּנוּת וּלְקוֹל שֶׁקּוֹרֵא
אֲפִילּוּ לְדֶלֶת חוֹרֶקֶת בְּהֵד עֻבָּרִי
הָעִקָּר שֶׁהִיא נִפְתַּחַת בְּפָנָיִךְ
הַמְּכֻרְכָּמוֹת.
לְטוֹבָתֵךְ אֲנִי אוֹמֶרֶת:
חֲבָל שֶׁבַּסּוֹף תִּתְחָרְטִי
שֶׁלֹּא עָשִׂית.
מִשּׁוּם מָה
אַתְּ לֹא מְבִינָה
שֶׁאֲנִי עֲלוּלָה גם לְהִתְחָרֵט
שֶׁעָשִׂיתִי.
