נָפַל בַּגַּן כּוֹכַב זוֹהֵר סְבִיבוֹ טַבַּעַת אֲדֻמָּה
הַחַיּוֹת בָּרְחוּ אֲבָל בַּגַּן פָּרְחָה נוּרִית וְנִשְׂרְפָה
הָאֲדָמָה לָהֲטָה כְּמוֹ כְּאֵב חֲזֵה. הָאֵשׁ הָיְתָה יָפָה
טוֹב הַפֶּרַח הַבּוֹעֵר. טוֹב עוֹלָם הַמִּתְבַּהֵר
טוֹבָה שְׁנַת אוֹר הַמַּפְרִידָה אוֹתִי מֵהַכְּאֵב הָעֵר
מֵאֵשׁ אֲדֹם נוּרִית יָפָה אוֹרָה כְּאוֹר חוֹזֵר
מֵהִגָּיוֹן אֲשֶׁר מִטֶּבַע הַדְּבָרִים הוּא מִסְתַּתֵּר
מֵאֱלֹהִים נוֹפֵל בְּתוֹךְ הַגַּן אֲשֶׁר בָּרָא וּמִצְטַעֵר.