פַּרְוָתוֹ שֶׁל דֹּב סְבוּכַת
תּוּת סָמִיךְ וּבֹץ, שְׁרִירָיו הוֹלְמִים
בְּקֶצֶב לֵב דּוֹאֵג, דּוֹאֵב
הוּא נוֹהֵם בַּיְּעָרוֹת, נוֹהֵם בַּמְּעָרוֹת
צוֹלֵל בִּנְהָרוֹת הַכְּפוֹר
טְרוּף דַּם אָבוֹת, לְהָגֵן עַל הַגּוּר
יְרֵחִים וּשְׁמָשׁוֹת
אֵיפֹה הוּא?
וּמֻכְרָח לִמְצֹא אֶת גּוּר,
לְהַקִּיף בּוֹ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת נִמְשָׁכוֹת
שֶׁלֹּא יֹאבַד.
הוֹלֵם וְהָלוּם וְרָזֶה
כְּחֶרֶב
מְדַדֶּה דֹּב אֶל כּוּךְ מְעָרָה
לְתַרְדֶּמֶת
קַיִץ אֲרֻכָּה.
הַקַּיִץ אֶנְקַת אֵם.
הַקַּיִץ נַהֲמַת אָב.
הַקַּיִץ מָטָר שָׁרָב.
הַקַּיִץ אֶבֶן נֶחְצַב.
יָבְשָׁה פַּרְוָתוֹ, רְפוּיִים שְׁרִירָיו
וְלֹא יָקִיץ דֹּב
וְלֹא קֵץ לַנְּהָמָה.