כָּאן טָמוּן וּמְכֻסֶּה בַּשִּׁרִים
יִצְחָק לַקֶּדֶם
קְצָת יוֹתֵר מִדַּי קִיצוֹנִי
יַלְדּוֹ שֶׁל שֵׁם הַזָּקֵן
לְאַחַר שֶׁהִקִּיף אֶת הָאָרֶץ
סוֹבֵב אֶת הָאֲנוּשׁוֹת הַחַיָּה
הַכֹּל נִרְאֶה בְּעֵינָיו כֹּה אֲרָעִי
וְכֹה שׁוֹבֶה לֵב
בָּחוּר טוֹב אַחֲרֵי הַכֹּל – אַךְ לֹא יַצִּיב
(מִתְגַּעְגֵּעַ לַאֲבוֹתָיו)
בְּכָל מָקוֹם כּוֹתֵב בַּחוֹל
אֶת שְׂפַת הַשָּׁמָיִם
* יצחק לקדם, שמו של 'היהודי הנודד' המיתי, במסורות נוצריות אירופאיות.
בנז'מן פונדאן (1944-1898), יליד יאשי שברומניה, היה אחת הדמויות המרתקות בספרות הצרפתית במחצית הראשונה של המאה העשרים. יוצר יהודי, נודד ומיוסר, שיצירתו היא צעקת תפילה קיומית. פונדאן סיים את מסע חייו הקצר באושוויץ-בירקנאו, בן 46 במותו, אך שירתו חיה ומפעימה בעוצמותיה גם מקץ שמונים שנה.
