שירה

קראת לי?

קָרָאת לִי? 

אֲנִי כָּאן עַכְשָׁו. בִּמְלוֹא חוּשַׁי עַכְשָׁו. 
מִלִּבִּי נִפְקַחַת וְהוֹלֶכֶת בִּקְלִיטָה מֻגְבֶּרֶת קוֹנְכִיַּת הָאֹזֶן הַגְּדוֹלָה, מְבַטֶּלֶת אֶת הַפֶּה, הָאַף, הָעַיִן. 

קָרָאת לִי?

בַּלַּיְלָה שׁוּב שָׁלַחְתָּ שְׁנֵי אִמֶיְלִים. אַתָּה שָׁם? 
שׁוּב חוֹמֵק כְּמוֹ הָרֹךְ מֵרְאִיַּת הַבֹּקֶר. לֹא הֵבֵאתָ מַתְּנַת יוֹם הֻלֶּדֶת, לֹא בְּרָכָה. מָה רָצִיתָ?
חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר עָנִינוּ זֶה לְזֶה אֶת כָּל מָה שֶׁמִּמֵּילָא לֹא הֵבַנְתִּי, שֶׁנִּפְרַדְנוּ לְשָׁלוֹם. 

בְּתֵבָה שֶׁלִּי רִצְדוּ כָּל הַלַּיְלָה שְׁנֵי אִמֶיְלִים שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ, מִמְּךָ. וְקָרָאתִי אוֹתָם שׁוּב וָשׁוּב, וְהֵם נִשְׁאֲרוּ שֶׁלֹּא נִקְרָאוּ לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה פְּעָמִים פָּתַחְתִּי. הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ הָיָה כָּתוּב מְשֻׁנָּה, אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת וּגְדֻלּוֹת בִּמְעֻרְבָּב, לֹא כְּמוֹ שֶׁהַמַּכְשִׁירִים שָׁרִים בְּהַשְׁלָמָה, לֹא לְפִי הָאוֹטוֹמָט. וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁפָּתַחְתִּי אֹתָם הֵרַחְתִּי אֶת הַגֶּשֶׁם, שֶׁאַתָּה כּוֹתֵב לִי בַּטִישֶׁרְט הַכְּחֻלָּה. וּבְכָל פַּעַם שֶׁפָּתַחְתִּי הִתְיַפַּחְתָּ לְתוֹךְ לִבִּי, מוֹחֵט בּוֹ אֶת הַמֵּידָע וּמְקַפֵּל פְּנִימָה שֶׁלֹּא אֵדַע. וּבְכָל פַּעַם שֶׁרָאִיתִי שֶׁהָאִמֶיְל לֹא נִקְרָא הִרְגַּשְׁתִּי אֶת כָּל מָה שֶׁלֹּא נִקְרָא, הַמִּכְתָּבִים שֶׁשָּׁלַחְנוּ, אֵלָיו וְאֵלֶיהָ, כָּל הַפְּרִיטִים הַכּוֹלְלִים אֶת הַמִּילָה לָמָּה. הַלַּיְלָה בָּרוּר שֶׁלֹּא נְעַנֶּה גַּם כְּשֶׁנִּהְיֶה בְּצַד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַתֵּבָה. כָּל הֲסוּדוֹקוּ הִתְאַדָּה. וּבָאִמֶיְל הָיְתָה מוּזִיקָה שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי, שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֶיהָ כַּמָּה מִלִּים, 

מָה הָיוּ הַמִּלִּים?  
מָה הָיוּ הַמִּלִּים? 
אֵינִי יוֹדַעַת לַחֲזֹר עַל הַמִּלִּים

מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ כָּאן? אֵיךְ לַעֲזֹר לְךָ? הָעֲמָדוֹת פְּנוּיוֹת אֲבָל אַתָּה מַגִּיעַ דֵּמֶנְטִי, שׁוֹכֵחַ לְמָה אַתָּה זָקוּק. הַתְּלוּנָה, הַבַּקָּשָׁה, הַצַּעַר, אַתָּה זוֹכֵר? וּבַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בַּחוֹמֵר לֹא רָצִיתָ דָּבָר, רַק לְהַמְשִׁיךְ כְּאִלּוּ לֹא הִשְׁאִירָה אוֹתְךָ בְּשַׁחַת וּבְכָל כָּךְ מְעַט בּוֹרְדּוֹ. אֲנִי לֹא בַּנְּיָרוֹת אִתְּךָ, לֹא בַּמַּחְשָׁבִים, בַּחִבּוּרִים, בַּבַּקְבּוּקִים, אֲנִי מִכְתָּב בַּגּוּף אֵלֶיךָ. אֵינִי יוֹדַעַת לִקְרֹא אוֹתִי. אֵינִי יוֹדַעַת אִם אַתָּה קוֹרֵא. אִם אַתָּה דּוֹבֵר אֶת הַשָּׂפָה. וְלָמָּה אַתָּה מַשִּׁיב לִי. מָה אַתָּה מַשִּׁיב לִי. מָה אַתָּה מֵשִׁיב.

חזרה לאררט 2

אודות המחבר/ת

משוררת, עורכת וחוקרת. כותבת דוקטורט במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית על המדיטיזציה של הספרות בעידן הדיגיטלי, ומנהלת שותפה של מקום לשירה. ספר שיריה "חותמת חום" ראה אור בשנת 2017 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. לאחרונה ראה אור ספרה "אינטרנטיקה - תורת השירה בעידן האינטרנט" בהוצאת מוסד ביאליק.

הרשמה לקבלת תגובות
עדכנו אותי לגבי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
לצפייה בכל התגובות