כאילו מעולם לא הכרנו

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי עוֹבֵר עַל פְּנֵי אִשָּׁה
וְהַמַּבָּטִים נִלְכָּדִים
אֵינְסְפוֹר חַיִּים עוֹבְרִים בֵּינֵינוּ.
אֲנַחְנוּ מִסְתַּכְּלִים הַצִּדָּה
וּמִכָּל חָרִיץ בַּמִּדְרָכָה מְבַעְבֵּעַ יוֹם
מִיְּמֵי חַיֵּינוּ הַמְּשֹׁעָרִים
מֵצִיף אֶת הָעֵינַיִם כְּמוֹ מַיִם
שֶׁמְּצִיפִים אֶת פִּיּוֹת הַטּוֹבְעִים
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים מַסְפִּיק לְהַרְגִּישׁ
אֶת רוּחַ הַגּוּף
אֲנַחְנוּ מְנַסִּים
לִנְשֹׁם
הַשָּׁמַיִם מְמַלְּאִים אֶת הָרֵאוֹת
וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת
אִם בֹּקֶר עַכְשָׁו אוֹ אַחֲרֵי חֲצוֹת
בְּכָל צַעַד אֶפְשָׁרוּת נוֹלֶדֶת
בְּכָל צַעַד אֵינְסוֹף אֶפְשָׁרֻיּוֹת מֵתוֹת
בִּמְקוֹם שְׁנִיּוֹת חוֹלְפוֹת עוֹנוֹת
בִּזְמַן שֶׁלּוֹקֵחַ לָנוּ לְהִתְרַחֵק
מִכְתָּבִים מִתְכַּסִּים כִּתְמֵי אֶצְבָּעוֹת
וְעַד לְמַעֲבַר הַחֲצָיָה אֲנַחְנוּ שְׁנֵי זָרִים, כְּאִלּוּ
מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְנוּ.

חזרה לאררט 3