אילוף האדמה

כָּל שָׁנָה הֵם תִּחֲחוּ אֶת הָאֲדָמָה עִם הַבַּרְזֶלִּים הַנְּעוּצִים בָּהּ
מְגַדְּלִים חֲלוּדָה עַל חֲלוּדָה עִם חֲלוּדָה
זֶה הָיָה הַמָּקוֹם הֲכִי רָחוֹק בָּעוֹלָם מִפִּילִים וַעֲדַיִן הֵם הִמְשִׁיכוּ
בִּתְנוּעָה חַדָּה שֶׁל מָוֶת הוּא קָם בַּבּקֶֹר לִשְׁאֹב חַיִּים מֵהַקַּרְקַע
הָעַיִן כְּבָר פּוֹזֶלֶת מִבּוּשָׁה וְעוֹד אַחַת פְּעוּרָה כְּדֵי לִירוֹת
תּקֶֹף זאֹת מִלָּה זָרָה
תְּקִיפָה זֶה הֶכְרֵחַ
הָאֲדָמָה שֶׁלָּהֶם לֹא צַיְתָנִית כְּמוֹ שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים
מוֹצִיאָה פִּצְעֵי חַמָּנִיּוֹת בַּר שֶׁמּוֹצְצוֹת אֶת עַצְמָהּ
דִּמּוּי יַמִּי כָּלְשֶׁהוּ
דִּמּוּי מֵהוֹדוּ הָרְחוֹקָה
אֲבָל פֹּה יָבֵשׁ וְחַם וְאֵין אֶקְזוֹטִיּוּת גַּם לֹא בַּמִּתְנַדְּבוֹת
שֶׁמִּתְעַוְּרוֹת אוֹ מִתְעַבְּרוֹת אוֹ נוֹפְלוֹת מִמְּכוֹן הַחֲלִיבָה
אִם זאֹת לֹא אֲדָמָה מְנִיבָה זֶה בֵּטוֹן
וְאִם זֶה לֹא בַּרְזֶל זֶה נִרְמָס

חזרה לאררט 8