הַמָּוֶת שׁוֹתֵק,
שׁוֹתְקִים גַּם הַמֵּתִים.
לוּלֵא הָיָה שׁוֹתֵק
לֹא הָיִינוּ חֲרֵדִים כָּל כָּךְ.
מִפָּנָיו. בְּפָנָיו.
אָמְנָם גַּם אָז
הָיִינוּ חֲסֵרִים
אֶת מַגַּע הַיָּד,
מַבַּע הַפָּנִים,
הַחִבּוּק, הַנְּשִׁיקָה.
אוּלָם יָכֹלְנוּ לִדְרֹשׁ
בִּשְׁלוֹמָם,
בְּרוּחָם,
לְהִתְעַנְיֵן בְּרִגְשׁוֹתֵיהֶם
בַּקַּו שֶׁמֵּעֵבֶר לַקַּוִּים.
כָּךְ נִגְזַר עָלֵינוּ
לְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל
בְּמִלִּים.
