שירה

טרילוגית מאוטהאוזן

מה גורלי

הִיא שׁוֹכֶבֶת עַל גַּבָּהּ, אִישׁוֹנֶיהָ מִתְרַחֲבִים
אֶל הַתִּקְרָה. אֲנִי רוֹאֶה נִימֵי דָּם זוֹחֲלוֹת עַל
לֹבֶן עֵינֶיהָ וְיוֹדֵעַ: עַכְשָׁיו הִיא רוֹאָה צִּפּוֹרִים
שְּׁחֹרוֹת בִּשְׁמֵי מָאוּטְהָאוּזֶן.

*

כְּאֵב וְעוֹד כְּאֵב וְעוֹד כְּאֵב עוֹלִים, מְצַיְּרִים
פְּרָחִים שְׁחֹרִים עַל צֶבַע הַדָּם שֶׁל חֻלְצָתָהּ.

*

כְּשֶׁהִתְיַפְּחוּתוֹ שֶׁל אָבִי גָּבְרָה עַל בִּכְיִי, הִיא
אוֹמֶרֶת, רָאִיתִי עַצְמִי בְּאֶרֶץ מִכְרוֹת
נְטוּשִׁים, אֲדָמָה חֲרֵבָהּ וּבָהּ בּוֹרוֹת גְּדוֹלִים
חוֹשְׂפִים שְׁחוֹר בַּרְזֶל, בֹּהַק נְחֹשֶׁת. מֵאָז
אֵין בִּי מַיִם.

*

גַּם אֶת הֶעָגוּר הָאָפֹר הַגָּדוֹל שֶׁרָאֲתָה אִמִּי
מְרַחֵף מֵעַל מִגְדַּל הַשְּׁמִירָה הַצְּפוֹנִי וַאֲנִי
רָאִיתִי כָּל לַיְלָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, אֵינֶנִּי יְכוֹלָה
יוֹתֵר לִרְאוֹת.

*

בַּמִּסְדְּרוֹן הָאָרֹךְ צָעַדְתִּי, גְּוִי נֻקְשֶׁה נוֹטֵף
גְּבִישֵׁי מֶלַח, אֶל מָּקוֹם בּוֹ חֻקֵּי הַטֶּבַע לֹא
מִתְקַיְּמִים: נִפְרָדִים אֲדָמָה וְשָּׁמַיִם וַאֲנִי
אִמּוֹ שֶׁל אָבִי.

*

אֵלֶּה הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁעוֹלוֹת בְּמוֹחָהּ: הַאִם
מְטֻטֶּלֶת נָעָה חֲזָרָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם, כַּמָּה
אֲדָמָה צָרִיךְ כְּדֵי לְמַלֵּא קֶבֶר שֶׁל יֶלֶד וּמָה
גּוֹרָלִי בְּיוֹנָה נֶחְבֶּטֶת אֶל קִיר זְכוּכִית.

*

הַכֹּל כְּבָר הָיָה, אֲנִי מְדַבֶּרֶת אֶל עַצְמִי, מָה
שֶׁנֶּאֱמַר נִשְׁכַּח וּמָה שֶׁנִּשְׁכַּח בְּוַדַּאי נֶאֱמַר;
מָה נִמְצָא בֶּחָלָל הַמַּפְרִיד בֵּין זְעָקָה לְאֵלֶם.


פנים גופה

מִבַּעַד לְפִיהָ הַפָּעוּר קַלּוּת מִתְגַּלֶּה פְּנִים
גּוּפָהּ: תְּנוּעָה מִתְפַּתֶּלֶת שֶׁל בָּשָׂר וָרֹד,
כְּחוֹל כְּלֵי הַדָּם, נִצְנוּצוֹ שֶׁל נוֹזֵל חִוֵּר. עִנְבָּל
רוֹטֵט בְּמַעֲמַקֵּי גְּרוֹנָהּ מַשְׁמִיעַ צְלִיל
מִתְמַשֵּׁךְ שֶׁל זְעָקָה חֲנוּקָה.

*

הִיא שׁוֹכֶבֶת עַל גַּבָּהּ וְעֵינֶיהָ פְּקוּחוֹת
לִרְוָחָה. הִיא אֵינֶנָּה מְמַצְמֶצֶת. כָּל לַיְלָה,
הִיא אוֹמֶרֶת, כָּל לַיְלָה אֲנִי בַּמַּרְתֵּף שׁוֹמַעַת
אֶת הַקּוֹלוֹת: אַנְחַת סֻלְיוֹת הַמַּגָּפַיִם
הַיּוֹרְדוֹת, אֶנְקַת מַדְרֵגוֹת הָעֵץ, נְהִי
נְשִׁימָתִי.

*

אֶצְבְּעוֹתַי הַנּוֹגְעוֹת בִּגְרוֹנֵךְ נִשְׁאָבוֹת אֶל
הַשֶּׁקַע שֶׁבֵּין עַצְמוֹת הַבְּרִיחַ עָמֹק פְּנִימָה
אֶל מֵעֵבֶר לְוֶשֶׁט וְלִקְנֵה הַנְּשִׁימָה, אֶל
הַקְּרִיפְּטָה הָאַפְלוּלִית שֶׁבַּאֲחוֹרֵי רֹאשְׁךָ,
שָׁם עוֹמֶדֶת הָאֵם לְנֹכַח בְּנָהּ הַשּׁוֹכֵב עַל
אֶבֶן, יָדָיו שְׁלוּבוֹת עַל חָזֵהוּ.

*

אֲחִי הַמֵּת הָיָה יָפֶה לְהַלֵּל. זֶה כָּל מָה שֶׁאֲנִי
זוֹכֶרֶת, שֶׁהוּא הָיָה יָפֶה לְהַלֵּל. הוּא נִטְמַן
עָמֹק בְּמַרְפְּקִי הַיְּמָנִי שֶׁמֵּאָז אֵינֶנִּי יְכוֹלָה
לְכוֹפֵף, כְּדֵי לֹא לְהַכְאִיב לְאָחִי הַמֵּת
הַשּׁוֹכֵב מְקֻפָּל בְּתוֹכוֹ.

*

הַזְּמַן בְּרֵאשִׁיתוֹ אֵינֶנּוּ נָע וּבְאַחֲרִיתוֹ אֵינֶנּוּ
עוֹמֵד. עָנָן קַל מְרַחֵף נָמוּךְ מֵעַל הָעֵמֶק,
הוֹפֵךְ אֶת יְרֹק הָעֵצִים לְאָפֹר-יָרֹק, צִבְעָם
שֶׁל יְעָרוֹת הַצָּפוֹן הַדּוֹמְמִים לָעַד, שָׁם עֲדַיִן
יוֹנְקִים שָׁרְשֵׁיהֶם דֶּשֶׁן אֲנָשִׁים. הָאֲדָמָה
עֵדִי.

*

אֵלֶּה הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ: לָמָּה הַדָּבָר
הַבּוֹלֵט בְּיוֹתֵר בַּנּוֹף הָרָחוֹק הֵן הָאֲרֻבּוֹת,
לָמָּה מִשְׁתּוֹחֲחִים גֵּוִים וְלָמָּה הָאֶצְבַּע
מוֹרָה לְכָאן וְלֹא לְשָׁם.

*

בְּדִיעֲבַד אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֵיךְ דָּבָר מוֹבִיל
לְדָבָר: אֵיךְ בֶּכִי בַּלַּיְלָה גּוֹרֵם לָרִיסִים
לִנְשֹׁר, אֵיךְ מִי שֶׁנּוֹסֵעַ בָּרַכֶּבֶת אֵינֶנּוּ חוֹזֵר
וְאֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין תּוֹדָעָה לַסֵּבֶל.


אבנים אבנים

קְמָטִים בְּצַוָּארָהּ פּוֹעֲמִים בְּקִצְבּוֹ הַלֹּא
אָחִיד שֶׁל הַדֹּפֶק. כְּשֶׁהִיא מְרִימָה אֶת
הַכָּתֵף, הַקְּמָטִים נִדְחָסִים אֶל גְּרוֹנָהּ מִמֶּנּוּ
בּוֹקֵעַ קוֹל לְלֹא קוֹל.

*

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ עַל רַקָּתָהּ מְאִירָה אֶת פְּנִים
רֹאשָׁהּ שָׁם הַזְּמַן אֲבָנִים אֲבָנִים

*

כְּבָר מִיַּלְדוּתִי, הִיא אוֹמֶרֶת, לָמַדְתִּי
לְהַכְנִיס אֶת רִגְשׁוֹתַי לַמִּשְׂרָפָה בְּתוֹכִי,
לִרְאוֹת אוֹתָם מִתַּמְּרִים דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה,
יוֹצְרִים עֲנָנָה שֶׁמְּלַוָּה אוֹתִי תָּמִיד. הֶעָשָׁן
וַאֲנִי, אֵין אָנוּ שְׁנַיִם.

*

עוֹלָה בָּהּ תְּמוּנַת אָב קְטַן גּוּף סוֹחֵב עַל
גַּבּוֹ אֶת בְּנוֹ שֶׁאֵיבָרָיו הָאֲרֻכִּים שְׁמוּטִים.
כְּמוֹ לֹא הָיָה כִּוּוּן לַזְּמַן.

*

לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר הַמְּחֻשְׁמֶלֶת הֵן הָלְכוּ וּבָאוּ.
עַל מָה הֵן דִּבְּרוּ? לְאַחַת חֲלוֹם עַל חֲסִידָה
נוֹדֶדֶת, לַשְּׁנִיָּה חֲלוֹם עַל יוֹנָה מְקַנֶּנֶת. קַל
מִשְׁקָלָן עַל הָאֲדָמָה.

*

עָשָׁן שֶׁעָלָה יוֹרֵד עַל פָּנַיִךְ, מְעַרְפֵּל אֶת
זָוִיּוֹת פִּיךְ. הֵן מִתְהַפְּכוֹת, פּוֹנוֹת לְתוֹךְ
עַצְמָן. עוֹרֵב שֶׁהָיָה בַּעֲשַׁן, עַתָּה הוּא
יַנְשׁוּף.

*

הַאִם אֶפְשָׁר לַעֲקֹב אַחַר הָרוּחַ? הַאִם עָנָן
יָכוֹל לִהְיוֹת חֵיק חַם? שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה,
נְשִׁיפָה אֲרֻכָּה: צִיּוּץ צִפּוֹרִים לְעֵת עֶרֶב.

חזרה לאררט 9

אודות המחבר/ת

מטפל בשיאצו, מורה לצ׳י קונג, מפרסם לעיתים שירים בכתבי עת שונים.

הרשמה לקבלת תגובות
עדכנו אותי לגבי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
לצפייה בכל התגובות