אררט 6

החודשים האחרונים הדגימו היטב ומקרוב את הפער שבין קודש לחול. המציאות היומיומית קשה, מסעירה, מלהיבה ומפרכת, והיצירה נשאבת לתוכה ונעלמת. האקטואליה מנצחת. כל מילה נרתמת להגנה או למחאה, לתמלול של מועקה, לגיוס קהל אוהד, למלחמת הישרדות בין חזקים וחזקים יותר. הנצחי הופך מגונה, חסר אחריות, שקוע בעצמו. הדיבור עליו נתפש לפתע מנותק, כמעט דקדנטי. דווקא משום כך אני גאה כל כך בגליון הזה, שחובתו היחידה היא ליושרת היצירה, בייחוד בזמנים שבהם זו לא הבחירה המובנת מאליה.

תודה למשתתפי הגליון, ולכם הקוראים.

מימס וילמה, יוני 2023

תוכן הגליון
שירה

לויתנים

עָלְמָא אוֹמֶרֶת שֶׁכְּשֶׁנִּגְדַּל נִבְרַח מֵהָעִיר אֶל נָמָל בַּיָּם הַצְּפוֹנִי

שירה

סימון

לְבַשְׁתֶּם לָבָן. וְשָׁחֹר. וְלֹא יְדַעְתֶּם שֶׁהַשָּׁחֹר הָיָה בִּשְׁבִילִי, סִימוֹן.