מתוך מחזור שירי אהבה
ג.
"לא נותרה אף נימת עפרוני
כשפגשתי אותך במערות השיכר"
פדריקו גרסיה לורקה
פְּגֹשׁ אוֹתִי, אֲהוּבִי,
בַּמֶּרְחָב הֶעָמוּם שֶׁל הַנֶּשֶׁף,
הֵיכָן שֶׁפוגשים קִרְעֵי החֲלוֹם
אֶת אִישׁוֹנָהּ הַיָּתוֹם שֶׁל הָעַיִן.
פְּגֹשׁ אוֹתִי בְּסוֹף הַנֶּפֶשׁ,
בִּשְׂדוֹת הַשִּׁגָּעוֹן הַזָּקֵן,
אֵימַת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלַיִם –
כִּי הוּא הָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר.
פְּגֹשׁ אוֹתִי בְּתַּרְמִיל הַשֶּׁנֶף,
הַנִּבְקָע עַל שִׂפְתֵי מָדָגַסְקָר,
פְּגֹשׁ אוֹתִי בִּמְעָרוֹת הַשֵּׁכָר,
אוֹ בָּעֲרָבָה לִבְנַת הָאוֹר שֶׁל מַאִי הַנֶּאֱצָל –
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ נָשִׁים אֲחֵרוֹת עַל פָּנַי,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לִי גְּבָרִים
אֲחֵרִים עַל פָּנֶיךֳ.
ד.
לאהוב שאינו רואה
"זו הארץ העירומה הפועה בשמיים"
פדריקו גרסיה לורקה
לדורי מנור, שדווקא כן רואה
אֲנִי רוֹצָה לִבְכּוֹת אֶת בְּכִי הָאַהֲבָה הַשְּׁקוּפָה
זו שֶׁהָאֲדָמָה מַכִּירָה אֶת תְּנוּעוֹתֶיהָ,
זוֹ שֶׁהָאֲוִיר חָנוּק מִקּוֹלָהּ,
שֶׁסַּפְסְלֵי הַגַּן לֹא יָעִידוּ עַל שְׂפָתָהּ —
כִּי מִלּוֹתֶיהָ הֵן הדְּלָעוֹת הַפּוֹעוֹת בַּשָּׂדֶה,
מִלִּים שֶׁל אֶרֶץ מְאֻבֶּקֶת, עֵירֻמָּה מִשָּׁמַיִם.
אֵינִי רוֹצֶה שֶׁיְּבָאֲרוּ לִי
אֶת הָעִוָּרוֹן בְּעֵינֵי אֲהוּבִי,
אֵינִי רוֹצָה לָדַעַת דָּבָר
עַל הַמַּכְתֵּשׁ הַקָּעוּר בְּחָזּוֹ,
וְלֹא לָגַעַת בַּקְּטִיפָה
שֶׁל פִּיו הַנִּצְמָד לְאַחֶרֶת.
אֲנִי רוֹצָה לִבְכּוֹת אֶת הַבֶּכִי הַשָּׁקוּף,
בְּכִי הַכּוֹכָב הַזּוֹרֵחַ בְּחָזִּי,
בִּכְיוֹ שֶׁל הַגַּל הַפּוֹעֵם, נְסִיכוֹ שֶׁל הַיָּם –
חַף מֵעָיִן מִשְׁתָּאָה.
זוֹ אַהֲבַת הַגְּבָעוֹת הַמּוֹרִיקוֹת סְבִיב אִישׁוֹנַי,
תְּשׁוּקַת הַחֹל הַחַם הַזּוֹלֵג בֵּין הַיְּרֵכַיִם
הַמְּחַפֵּשׂ לַשָּׁוְא אֶת מַבָּטוֹ שֶׁל הָאָהוּב
וְאֵין לוֹ אֲדָמָה לְהִטָּמֵן בָּהּ.
ה.
אֵינִי רוֹצָה עוֹד לִרְאוֹתְךָ,
אֵינִי רוֹצָה לַעֲנֹד לְצַוָּארִי פִּרְחֵי חַמְסִין,
אֵינִי רוֹצָה לְהִתְהַלֵּךְ עֵירֻמָּה בִּמְבוֹכֵי הָעִיר
שֶׁאֵין מתַּחְתֶּיהָ יַבֶּשֶׁת.
הַשִּׁיר הַזֶּה עוֹד יִבְלַע אוֹתִי חַיָּה,
וּכְמוֹ יוֹנָה אֲנִי אֶשְׂחֶה בֵּין קְרָבָיו –
וְאֲפִלּוּ יָקוּמוּ כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים
לִקְרֹא עָלַי בַּחֲדָרִים,
וְאֲפִלּוּ תֵּצֶאנָה כָּל הַנָּשִׁים
הַטְּהוֹרוֹת מֵהַמִּקְוָאוֹת הַלַּחִים,
וְאֲפִלּוּ יֶחְדַּל הַיָּם מִנִּבּוּלָיו,
וְשׁוּב לֹא אֶרְצֶה לִרְאוֹתְךָ.
כי אֲנִי רַק אִשָּׁה בְּצֶבַע כֶּסֶף,
וְהִתְפָּרְדוּת הַיַּבָּשׁוֹת הִיא מִשּׁוּם
שֶׁאַתָּה לֹא הָיִיתָ אִתִּי,
וְאָנִי לֹא הָיִיתִי אִתְּךָ.
