תִּרְאוּ אוֹתִי
עִם קֻפְסַת הַפְּלַסְטִיק
בַּשַּׂקִּית הַשְּׁקוּפָה
אִשָּׁה אַחְרָאִית
אִשָּׁה נוֹרְמָטִיבִית
אִשָּׁה נְבוֹנָה
מְחַמֶּמֶת בַּמִּיקְרוֹ
חֲצִי דַּקָּה
חֶלְקִי עִם הַבְּרִיאִים
חֶלְקִי עִם הַשְּׁפוּיִים
חֶלְקִי בַּעֲבוֹדָה.
טיוטה לשגרה
Depositphotos / everett225
 	
			
				מאת
				מאיה ויינברג
			
					
				רשומה קודמת
		
	
	מחשבות בעת מילוי סקר מפקד האוכלוסין
				לרשומה הבאה
		
	
המרווח
∞
 
				מאיה ויינברג
רופאת עטלפים ומשוררת, מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה ושלוש בנות. בימים אלה עובדת על ספרה החדש. קודמים לו "שטחים פתוחים" (2015, ספרי עיתון 77), "עיר ותנוחת ההר " (2018, הקיבוץ המאוחד) ו"מהיד אל הפה" (2021, פרדס).

 
								 
								